שער כניסה לבית — הדגשים שכדאי לסגור לפני שמזמינים

הצעד הראשון בכל פרויקט שער הוא מדידה מדויקת של רוחב הפתח וגובהו — זה גם הצעד שמדריכי ההתקנה בישראל מציינים כחשוב ביותר. אבל מדידת הפתח לבדה לא מספיקה: צריך למדוד גם את המרווח שהשער תופס כשהוא פתוח. שער הזזה נע על מסילה ודורש שטח פנוי לצד הפתח, לאורך החומה, כדי שיהיה לו לאן להיגרר. אם החומה מסתיימת אחרי מטר וחצי ואתם מתכננים פתח של ארבעה מטרים — שער הזזה רגיל פשוט לא ייכנס, וצריך לחשוב על פתרון אחר. הדגש השני הוא שיפוע החניה. במדריכים הישראליים לשערים חשמליים מופיעה אזהרה חוזרת: כשהחניה משופעת באופן ניכר, חלק מסוגי השערים יורדים מהשולחן. שער כנפיים שנפתח פנימה לתוך רמפה עולה ייתקע ברצפה; שער הזזה דורש מסילה ישרה ומפולסת, ובקרקע חולית, משופעת או משובשת לא תמיד אפשר להתקין אותה — ולעיתים גם יציקת בטון לא פותרת את זה. במקרים כאלה נהוג לעבור לשער קונזולי (שער ״מרחף״ ללא מסילה על הקרקע) או לשער הרמה, שנפתח כלפי מעלה ולא תופס מקום על פני הקרקע. ובהמשך לשיפוע — ניקוז. בחניות רבות תעלת המסילה של שער הזזה יושבת בנקודה נמוכה, ומי גשם, חול ועלים מוצאים את דרכם אליה. ההמלצה של חברות השערים היא לנקות חול ופסולת מהמסילה ומהגלגלים באופן קבוע; עדיף עוד יותר לתכנן ניקוז שמרחיק את המים מהמסילה מראש. אם החניה שלכם יורדת לכיוון השער, שווה לשקול תעלת ניקוז לפני המסילה, או להעדיף שער שאינו תלוי במסילה. לסקירה של סוגי השערים ומחיריהם כתבנו מדריך נפרד: שער אלומיניום — סוגים ומחירים. כאן נתמקד במה שצריך לבדוק בשטח.

הדגש שרוב בעלי הבתים מגלים מאוחר מדי: אסור לשער לבלוט מגבול המגרש, גם כשהוא פתוח. זו לא המלצה של מתקין, אלא תנאי מפורש בתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע״ד-2014. סעיף 10 לתקנות פוטר מהיתר התקנת מחסום או שער, בתנאי — בין השאר — שהוא ״יותקן בתחום המגרש ולא יבלוט ממנו, לרבות בעת פתיחתו״. שער כנפיים שנפתח החוצה אל המדרכה מפר את התנאי הזה, ולכן גם אינו פטור מהיתר. הסיבה בטיחותית: כנף שער שנפתחת אל המדרכה עלולה לפגוע בילד או בהולך רגל שעומד בטווח הפתיחה — במיוחד כשמדובר בשער ממונע שנפתח משלט בלי שהנהג רואה את המדרכה. בפורטלים מקצועיים בישראל מצוין גם שיש רשויות מקומיות שאוסרות על שערי כנף בחזית לרחוב מאותה סיבה. המסקנה המעשית: שער כנפיים נפתח פנימה בלבד, ואם אין עומק פנימי לכנפיים — שער הזזה, קונזולי או שער הרמה. עוד שני תנאים מאותו סעיף שכדאי להכיר: השער חייב להיות מותקן לרוחב פתח כניסה של הולכי רגל, כניסת רכב לחניה או כניסה לדרך עפר פרטית; ואם הוא חשמלי — עליו להיות מותקן בידי חשמלאי מוסמך לפי תקן 900 חלק 21.03 (על כך בפרק הבא). ומה לגבי הגדר עצמה? לפי סעיף 5 לאותן תקנות, גדר עד 1.5 מטר פטורה מהיתר, בין השאר, רק אם היא אינה בחזית המגרש הפונה לרחוב או לשטח ציבורי פתוח. כלומר: גדר חזית לרחוב דורשת היתר או בדיקה מול הוועדה המקומית, בעוד השער בפתח הכניסה יכול להיות פטור. התקנות גם מדגישות שהפטור חל רק כשהעבודה תואמת את התכניות וההנחיות המרחביות של הוועדה המקומית — לכן לפני שמזמינים, בדקו את ההנחיות המרחביות באתר הוועדה שלכם. על גדרות בין שכנים הרחבנו במאמר גדר בין שכנים — חוק וזכויות.

שער חשמלי הוא מכונה נעה במשקל של מאות קילוגרמים, ומכון התקנים הישראלי מנסח את הסיכון בלי לייפות: ״שער חשמלי שאינו תקין עלול לגרום לפציעה בדרגות שונות, החל מפגיעה בגפיים, הימחצות הגוף ועד כדי מוות״. לכן שערים חשמליים בישראל נבדקים לפי התקן הישראלי הרשמי ת״י 900 חלק 21.3 — חלק בסדרת תקני הבטיחות למכשירי חשמל ביתיים, שעוסק בדרישות מיוחדות למערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ובמניעת הסיכונים הנובעים מתנועתם. התקן מופיע במאגר מכון התקנים כתקן רשמי (שם הוא רשום כ״חלק 21.3״, ובתקנות כ״חלק 21.03״ — אותו תקן), ותקנות הפטור מהיתר דורשות במפורש שהשער יותקן על ידי חשמלאי מוסמך לפי תקן זה. מה זה אומר בשטח? מכון התקנים ממליץ לבעלי בתים לדרוש מהמתקין פרטים על היצרן ועל ההתקנה, לדאוג לבודק מוסמך בסיום ההתקנה, לשמור מרחק מהשער בזמן תנועה ולא לנסות לעצור אותו ביד. חברות האוטומציה בישראל נוהגות לפרט את אמצעי ההגנה שבעזרתם עומדים בדרישות: תאים פוטואלקטריים (״עיניות״) שיוצרים קרן בלתי נראית לרוחב הפתח ועוצרים או הופכים את כיוון השער כשמישהו חוצה אותה; הגבלת כוח במנוע, כך שהשער עוצר כשהוא נתקל בהתנגדות; פסי לחץ על קצה הכנף; ומנורה מהבהבת שמזהירה על תנועה. שאלו את המתקין אילו מהאמצעים האלה כלולים בהצעה — ואל תסתפקו בשלט ובמנוע בלבד. דגש אחרון בפרק הזה: שחרור ידני. במנועי שערים יש בדרך כלל מנגנון נטרול שמנתק אותם מהכנף ומאפשר להזיז את השער ביד בהפסקת חשמל או בתקלה; מפתח הנטרול נמסר בהתקנה. מדריכי התקנה בישראל ממליצים לוודא שהשער אכן מצויד במנגנון כזה, ובמדריכים לתכנון החשמל של בית פרטי מומלץ להכין בתכנית נקודת חשמל לשער והכנה ל-UPS (גיבוי מצברים) כדי לא להיתקע בחניה. ודאו שאתם יודעים איפה המפתח ואיך משתמשים בו — לפני שתצטרכו אותו בלילה גשום.

פשפש הוא שער קטן חד-כנפי להולכי רגל, שמותקן לצד שער הרכב. הוא נשמע כמו תוספת, אבל בבית פרטי הוא כמעט הכרחי: בלעדיו, כל שליח, אורח או ילד שחוזר מבית הספר צריך שיפתחו לו את שער הרכב הגדול. חברות השערים מציינות שפשפש נפרד מאפשר מעבר בלי לפתוח את השער הראשי — פחות פתיחות, פחות עבודה למנוע — ומבחינה בטיחותית הוא מפריד בין תנועת הולכי הרגל לבין כלי הרכב, אותו עיקרון שמנחה גם גידור של אתרי בנייה. הפשפש יכול להינעל במפתח רגיל, או להתחבר למנעול חשמלי שנפתח מהאינטרקום. האינטרקום, התאורה ותיבת הדואר צריכים תשתית, וכדאי לתכנן אותה לפני שהחומה נסגרת. יחידת אינטרקום מודרנית ממוקמת בדרך כלל על עמוד או קיר בכניסה, יכולה לכלול מצלמה, ומתחברת למסך בבית או לאפליקציה בטלפון — בחלק מהמערכות אפשר גם לפתוח את השער מרחוק בלחיצה. חברות ההתקנה מציינות שכבלים ארוכים, חציבה בקירות ועבודות חשמל מורכבות מייקרים את ההתקנה — וכשמכינים צנרת מראש, רוב זה נחסך. במדריכים לתכנון החשמל של בית פרטי מומלץ לכלול בתכנית נקודת אינטרקום (חשמל ותקשורת) בחומה או בשער, ונקודת חשמל לתאורה בכניסה. בתאורה שימו לב לשני פרטים: פנס בכניסה שמאיר את מספר הבית והכתובת, רצוי עם חיישן דמדומים (״פוטו-צל״) שמדליק אותו אוטומטית בחשיכה, ותאורה שמאירה את אזור הפשפש ולוח האינטרקום כדי שאורחים ימצאו את הלחצן. תיבת הדואר יכולה להיות יחידה משולבת עם האינטרקום ועם שם המשפחה ומספר הבית, שקועה בחומה או על עמוד — העיקר שהדוור יגיע אליה מבחוץ בלי לפתוח שער. אם תכננתם גם תאורה בתוך הגדר או השער (למשל בפאנלים בחיתוכי לייזר), זה הזמן להעביר את הצנרת.

שער כניסה הוא הפריט הבולט ביותר בחזית הבית, ולכן הדגש העיצובי הוא לא ״איזה שער יפה״ אלא איזה שער ממשיך את השפה של הגדר והחזית. הכלל הפשוט: אותו חומר, אותו גוון ואותו קצב של פסים. אם הגדר בנויה מפרופילי אלומיניום אנכיים במרווחים — השער צריך את אותם פרופילים ואת אותם מרווחים, כך שכשהוא סגור הוא כמעט נבלע בגדר. אם הגדר אטומה בסגנון היי-טק, שער עם פסים דלילים ייראה כמו טלאי. גם הגובה חשוב: קו עליון אחיד לגדר ולשער נראה מסודר, ואם השער גבוה מהגדר כדאי שההפרש יהיה מכוון וברור, לא ״כמעט אותו דבר״. צבע הוא הנקודה שבה קל לטעות. כשהשער והגדר מגיעים מספקים שונים, אותו שם צבע עלול לצאת בגוון שונה. עדיף להזמין גדר ושער מאותו יצרן ובאותו קוד צבע ומרקם, ולבקש דוגמת גוון לפני הייצור. הרחבנו על גוונים וציפוי אבקה במדריך הצבעים לגדרות אלומיניום, ועל בחירת סגנון במדריך לבחירת דגם גדר. ולבסוף — תחזוקת המנוע. חברות שערים בישראל ממליצות לבדוק ולשמן את החלקים הנעים אחת לשלושה–ארבעה חודשים, בספריי שמן דוחה אבק או בגריז; בשער הזזה לנקות חול ופסולת מבין הגלגלים ולבדוק את עיגון המסילה ופס השיניים; ולפני כל טיפול בחלקים חשמליים לנתק את השער בלוח החשמל. תקלה נפוצה ופשוטה: השער לא מגיב כי העיניות מלוכלכות — ולעיתים קרובות ניגוב העדשה פותר את זה. ואם השער לא מגיב לשלט אבל אפשר להזיז אותו ביד — כנראה המנוע נשאר במצב ״נטרול״, וצריך לשלב אותו חזרה במפתח. במנצור אלומיניום אנחנו מספקים ומתקינים שערי הזזה, הרמה, פאנלים וכנפיים עם מנועים איטלקיים, ולשערים קיימים יש לנו שירות תיקונים נייד. פרטים בעמוד שערי אלומיניום, ולייעוץ ולהצעת מחיר — צרו קשר.